איך הכל התחיל?!

אז ככה, קצת על עצמי ואיך הכל התחיל?

שמי אלונה, ואני בת 28 גרה במרכז, נשואה באושר ויש לי כלב בשם מאצ'ו. עובדת שכירה, ואוהבת לבשל ולאפות בשעות הפנאי. לפנק את הקרובים אלי ואת החברים בדברים מלאים אהבה!

לא זוכרת בידיוק מתי, אבל ניראה לי לפני כ5-6 שנים כשאני ובן זוגי התחלנו לצאת, התחלתי לאהוב גם אוכל! יצאנו המון למסעדות שונות, התנסינו במאכלים שונים וחדשים לחך.
כעבור זמן מה, עברנו לגור יחד ומישהו היה חייב לתפוס פיקוד במטבח! וזו הייתי אני
לבשל מאכלים, בשר, תוספות וסלטים למיניהם תמיד ידעתי עוד מבית אמא (בשלנית מעולה ) אבל תמיד ניסיתי משהו חדש, מתכונים מקוריים, כל מיני שדרוגים וכל מיני שיפורים – וזה עבד.
כשאירחנו בארועים כמו, חנוכת בית, ימי הולדת או סתם ימי שישי עם החברה, תמיד הייתי דואגת לפתוח שולחן מלא בכל טוב. ואז התחילו להגיע מחמאות מהחברים…. במיוחד על הקרפאצ'ו (!!!)
תמיד כולם אמרו לי, שאני מתבזבזת ושאני חייבת לעסוק בזה… למען האמת, כן, אני נורא אוהבת לבשל! אבל כרגע עושה את זה נטו לנשמה.
לגבי קינוחים, מאפים ועוגות למינהים לא התקרבתי בכלל- כלומר פחדתי מקונדטוריה פחד מוות!
שלא ייצא יפה וטעים, וזה מסובך וקשה… ובכלל למה צריך לדעת הרי יש את אחותי! שתמיד הפציצה עם עוגות מהממות ביופיין וטעימות בטעמן!
אבל הגיע יום הולדתי ה27 אם אני לא טועה… וזוג חברים טובים הביאו לי במתנה ספר של קרין גורן! סודות מתוקים. כשפתחתי את המתנה וראיתי את הספר הייתי קצת בשוק וכבר חשבתי לעצמי שאני אלך להחליף אותו לאיזה ספר מתכונים אחר שלא נוגע למתוקים…

אבל הם היו נחושים בדעתם והחליטו עבורי שהגיע הזמן. ושאני צריכה להתחיל גם לאפות. להתנסות בזה ושהם לא מוכנים לשמוע שום תירוץ ושלפגישה הבאה שלנו אני חייבת להכין משהו מהספר!

וכך היה, אני זוכרת שהכנתי את ה- "רולדת שוקולד" לניסיון הראשון. חייבת להגיד שלמען האמת יצא ממש טעים, ואפילו יפה למראה! וכשהחברים טעמו וחילקו פידבקים טובים הבנתי שלא הכל אבוד

ומאז……המטבח שלי התמלא תבניות, מזלפים, מיקסרים ידניים, שכבר הספקתי להחליף לאחד טוב, כוסות מדידה, משקל דיגיטלי ורשימה קבועה "למקרה ומישהו יבוא" של מצרכים שחשוב שיהיו בבית בכדי להכין איזה קינוח מהיר.

בקיצור מה עוד נותר להגיד? בעלי חולה על מתוק, אז הוא מבחינתו נהנה מכל הטירוף שלי באפיה, החברים שמגיעים לבקר תמיד נהנים מאיזה קינוח טעים, חמים ונעים. וכל ארוחה משפחתית מקבלת פתאום שדרוג בסוף הארוחה עם איזה קינוח חדש.

וכך הכל התחיל…. מספר מתנה ליום הולדת. השארתי את פחדיי מאחור, עזרתי אומץ והתחלתי ליצור…. ועכשיו ממש קשה לעצור אותי!

נותר לי רק לאחל לעצמי בהצלחה בבלוג (חדשה בעניין) ושאתם תהנו ממנו, מהמתכונים והפרסומים.

בברכת שנה טובה ומתוקה במיוחד!
ניראה לי שהגיע הזמן להתחיל!